1. הגדרות

בחוק זה -

"שכר-עבודה" - לרבות תשלומים בעד חגים, פריון עבודה ושעות נוספות ותשלומים

אחרים המגיעים לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו;

"שכר מולן" - שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע;

"קופת גמל" - קופת חולים, קופת תגמולים, קרן פנסיה או ביטוח או קרן או קופה כיוצא

באלה שהעובד חבר בה, או קופת גמל כמשמעותה בסעיף 47 לפקודת מס הכנסה

שהמעביד והעובד או המעביד בלבד חייבים לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו

הרחבה, או מכוח חוזה עבודה או הסכם אחר בין העובד והמעביד שניתנה להם הסכמת

קופת הגמל, וכן קופת גמל, כאמור שמטרתה ביטוח העובד ושאיריו שהעובד בלבד

חייב לשלם לה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, או תאגיד ששר העבודה אישר

תשלום לו לעניין סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג3691-.

"היום הקובע" - היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה או הקצבה לפי

סעיפים 14 13, 11, 10, 9, ו61-)ב(, לפי העניין, ולגבי עובד שירות בעבודת משק לפי

סימן 1'ב לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז7791- - היום העשרים ואחד שלאחר המועד

האמור;

"הפרשי הצמדה" - לגבי תקופה פלונית - הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן

שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם

לאחרונה לפני תחילת התקופה עד המדד שפורסם לאחרונה לפני סוף התקופה.

2. חובת תשלום במזומנים

)א( שכר-עבודה ישולם במזומנים, אך מותר שישולם בשיק או בהמחאת-דואר, אם דרך

תשלום זאת נקבעה בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהעובד הסכים לה בדרך

אחרת, ובלבד שהעובד יכול לקבל מהנמשך פרעון השיק או המחאת-הדואר

במועדים הקבועים בסעיפים 9 עד 41, הכל לפי העניין.

)ב( הוצג שיק או המחאת-דואר לפרעון תוך שני חודשים לאחר מסירתם לעובד ולא

שולמו, לא תישמע טענת המעביד, שהיה אפשר להשיג תשלום במועד קודם או

מאוחר.

3. תשלום בשווה-כסף

מותר, בהסכמת העובד, לשלם חלק משכר-עבודה באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה

במקום העבודה, להוציא משקאות משכרים, או בדיור, אם דרך-תשלום זאת נקבעה

בהסכם קיבוצי או בחוזה-עבודה או שהוא נוהג מקובל בתנאי-עבודה, ובלבד שהשווי

המיוחס לכל אלה לא יעלה על המקובל בשוק.

4. איסור הגבלות

)א( לא יחייב מעביד את עובדו לקנות מצרכים ממנו או ממי שקשור בו או במפעלו,

או להזדקק לשירותיהם, ולא יגביל מעביד בכל דרך אחרת זכותו של עובד

להשתמש בשכר-עבודתו.

)ב( מקום-עבודה שאין העובד יכול להשיג בו מצרכים או לקבל שירותים שהוא זקוק

להם, וסיפק אותם המעביד בעצמו או על-ידי מי שקשור בו או במפעלו, יסופקו

לעובד מצרכים ושירותים אלה במחיר הוגן שאין בו ריווח; ואם סופקו על דעת

המעביד על-ידי אדם מהחוץ - יסופקו במחיר הוגן. המחיר בו יסופקו מצרכים

ושירותים כאמור טעון הסכמת ועד העובדים במפעל, ובמקרה של חילוקי דעות

יקבע את המחיר מי שהוסמך לכך על-ידי שר העבודה.

5. איסור שכך כולל

עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א1591, חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה

הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול-עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות

עבודה ומנוחה, התשי"א1591-, או הכולל דמי-חופשה תמורת חופשה או פדיון-חופשה

כאמור בחוק חופשה שנתית, התשי"א1591-, רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד,

אלא אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה

במנוחה השבועית וההסכם אושר לעניין זה על-ידי שר העבודה.

6. דרך תשלום שכר

)א( שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על פי הוראתו

בכתב, באמצעות בן-זוגו, הורו, ילדו, חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו,

מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, תשי"ד4591-, בנק הדואר, לשכת

עבודה שהוקמה על פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט 9591, או כל

תאגיד שאושר לכך על ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר

ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.

)ב( שכר עבודה לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן 1'ב לפרק ו' של חוק העונשין,

התשל"ז7791-, ישולם באמצעות שירות בתי הסוהר או באמצעות שירות

התעסוקה.

7. שכרו של עובד שנפטר

נפטר עובד לפני ששולם שכר העבודה המגיע לו, ישולם שכר העבודה, על אף האמור

בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לעניין זה; לא הורה - ישולם לבן-זוגו, ובאין

לו

בן-זוג - ליורשו.

8. עיקול העברה ושעבוד

)א( משכר העבודה החודשי לא יהיה ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד סכום השווה

לגימלה בשיעור המוגדל לפי סעיף 5)א( לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א1891-,

שהיתה משתלמת בחודש שקדם לתשלום השכר לאותו עובד לפי הרכב משפחתו

אילו היה זכאי לגימלה כאמור; היה הסכום האמור יותר מ08%- משכר העבודה

החודשי, יקטן הסכום שאינו ניתן לעיקול, להעברה או לשעבוד כדי 08% משכר

העבודה החודשי; לעניין זה, "שכר העבודה החודשי" - שכר העבודה החודשי

הנותר אחרי ניכוי תשלום אשר המעביד חייב לנכותו משכר עבודה על פי חיקוק.

)א1( היה שכר העבודה משתלם על בסיס של יום, יהיה הסכום שאינו ניתן לעיקול,

להעברה או לשעבוד משכר העבודה היומי - החלק העשרים וחמישה מהסכום

כאמור בסעיף קטן )א(.

)ב( סעיף קטן )א( אינו חל על עיקול, העברה או שעבוד לשם תשלום מזונות.

)ג( מקום שהשכר משתלם שלא על בסיס של חודש או של יום, רשאי שר העבודה

לקבוע בתקנות הוראות בדבר חלק השכר שאינו ניתן לעיקול, להעברה או

לשעבוד.

)ד( )בוטל(

)ה( קיצבה המשתלמת מאת מעביד או קופת גמל תיחשב כשכר עבודה לעניין סעיף

זה; הוראה זו אינה באה לגרוע מהגנה בפני עיקול, העברה או שעבוד, הניתנת

לקיצבה כאמור על פי חיקוק.

)ו( ההגבלות שבסעיף זה חלות גם על שכר עבודה שבידי לשכת העבודה, שירות

בתי הסוהר או תאגיד כאמור בסעיף 6, שבאמצעותו מבוצע תשלום לעובד, אבל

רשאים הם לנכות כל סכום שנתנו לעובד כמקדמה על חשבון שכר העבודה; שולם

שכר העבודה באמצעות מוסד בנקאי או בנק הדואר, יחולו ההגבלות שבסעיף זה

על שכר העבודה שבידיהם במשך חודש ימים מיום ששולם להם.

)ז( הוראה שבחיקוק הנוגדת הוראת סעיף זה לא ינהגו לפיה.

9. מועד לתשלום שכר חודשי

שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם.

בשכר עבודה המשתלם על בסיס תקופה ארוכה מחודש, רואים כאילו היה החלק היחסי

לכל חודש משתלם על בסיס של חודש.

01. מועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי

שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם

לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועבד

העובד; אולם לגבי עובד ששכר עבודתו משתלם על בסיס כאמור, אך הועבד במשך כל

החודש האמור, יחול סעיף 9 אם תוך החודש שולמו לו מקדמות בהתאם לקבוע בהסכם

קיבוצי או בחוזה עבודה.

11. מועד לתשלום שכר קיבולת

שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסויימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה-עשר

יום, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה אם שולמו תוך ביצוע העבודה מקדמות בהתאם

לקבוע בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה. לא שולמו מקדמות כאמור, יראו את השכר

כמשתלם לפי כמות התוצרת.

21. מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועבד

חדל עובד להיות מועבד על-ידי מעבידו, ישולם שכרו במועד שבו היה משתלם לפי

הסעיפים 10 9, או 11, אילו המשיך לעבוד.

31. מועדים מיוחדים לתשלום שכר

שר העבודה רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לקבוע מועד לתשלום שכר

עבודה שלא נקבע לו מועד בסעיפים 9 עד 21.

41. הגדלת שכר

)א( הוסכם בהסכם קיבוצי או בין העובד למעביד על הגדלת השכר לתקופה שעברה

או על תוספת על השכר כאמור, ולא הוסכם על המועד לתשלום ההפרשים

המגיעים לעובד בעד אותה תקופה לפי ההסכם, ישולמו ההפרשים במועד הקרוב

לתשלום שכר העבודה, אך רשאי בית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין

לעבודה, התשכ"ט9691-, על פי בקשת המעביד שהוגשה לו לפני אותו מועד,

ולאחר שמיעת העובד, לקבוע מועד אחר לתשלום או לקבוע תשלומם לשיעורים.

)ב( הוסכם בהסכם קיבוצי, או בהסכם בכתב שבין ארגון עובדים למעבידים אף

שאיננו הסכם קיבוצי, על הגדלת שכר לתקופה עתידה, מותר שתשלום תוספת

לשכר יידחה למועדים שייקבעו בהסכם כאמור, ובלבד שלא יידחה למועד מאוחר

מששה חודשים לאחר היום שבו צריך היה להשתלם השכר אילמלא נדחה.

51. מקום ושעות לתשלום השכר

שכר העבודה ישולם לעובד במקום העבודה ולכל המאוחר שעתיים לאחר גמר העבודה;

אך לעובד במשמרת שניה או במשמרת שלישית, וכן למי שחדל להיות מועבד, מותר

לשלם את השכר בשעות שבהן משתלם השכר ליתר העובדים. לא ישולם שכר עבודה

במקום בו נמכרים משקאות משכרים חוץ מלעובדים באותו מקום.

61. קצבה ופיצוי הלנת קצבה

)א( בסעיף זה -

"קצבת פרישה" - תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת

גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, שלא מחמת נכות או

מחלה;

"קצבת נכות" - תשלומים תקופתיים המשתלמים לעובד מאת מעביד או קופת

גמל, לאחר פרישה מוחלטת או חלקית של העובד מעבודתו, מחמת נכות או

מחלה;

"מצבת שאירים" - תשלומים תקופתיים המשתלמים מאת מעביד או קופת גמל,

לשאיר של עובד או לשאיר של מי שהיה עובד ופרש מעבודתו;

"קצבה" - קצבת פרישה, קצבת נכות או קצבת שאירים;

"קצבה מולנת" - קצבה שלא שולמה עד ליום הקובע.

)ב( קצבה חודשית תשולם עם תום החודש שבעדו היא משתלמת, ואם היא משתלמת

בעד תקופה אחרת - עם תום אותה תקופה.

)ג( לקצבה מולנת יתווסף פיצוי הלנת קצבה והוא יחושב בדרך שמחשבים פיצוי

הלנת שכר לפי סעיף 71, בשינויים המחוייבים.

)ג1( פיצוי הלנת קיצבה יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף קטן )ג(, חלק מהקצבה.

)ד( הוראות סעיפים 17 ,41א ו81- יחולו, בשינויים המחוייבים, על קצבה כאילו

היתה שכר עבודה, ובכל מקום בסעיפים האמורים שבו מדובר במעביד, יראו

כאילו מדובר במי שחייב בתשלום הקצבה.

)ה( הוראות סעיף 02)ד( יחולו אף על תשלום פיצוי הלנת קצבה כאילו היה פיצוי

הלנת פיצויי פיטורים.

61א. תשלום ראשון של קצבה

)א( על אף האמור בסעיף 61, לא יראו קצבה כמולנת -

1( לגבי קצבת פרישה שמשלם מעביד לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה היתה

על פי יזמת העובד - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה

ושמונים ימים מיום מסירת הודעת העובד למעביד על הפרישה;

2( לגבי קצבת פרישה שמשלם מעביד לעובד שפרש מעבודתו, והפרישה

מהעבודה היתה שלא על-פי יזמת העובד - עד תום החודש שלאחר החודש

שבו נסתיימו ששים ימים מיום הפרישה;

3( לגבי קצבת פרישה שמשלמת קופת גמל לעובד שפרש מעבודתו - עד תום

החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו מאה ושמונים ימים מיום שהעובד או

המעביד הגיש את הבקשה לקצבה לקופת הגמל;

4( לגבי קצבת נכות - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים

מיום מתן החלטת הועדה הרפואית שלפיה זכאי העובד לקצבת נכות או

מיום הפרישה מהעבודה מחמת נכות, לפי המועד המאוחר יותר;

5( לגבי קצבת שאירים - עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו תשעים

ימים מיום שאחד השאירים הגיש את הבקשה לקצבה, ואם הזכאות לקצבה

זו תלויה על פי חיקוק או על פי תקנונה של קופת גמל במתן פסק דין או

החלטה של בית משפט או של בית דין - עד תום החודש שבו נסתיימו

שלושים ימים מיום המצאת פסק הדין או ההחלטה הסופיים, הכל לפי

המועד המאוחר יותר.

)ב( על אף האמור בפסקאות )3( ,)1( ו-)5( לסעיף קטן )א(, אם היו ברשות מי שחייב

בתשלום הקצבה נתונים מספיקים לקביעת הזכאות לקצבה ושיעורה, תוך

המועדים האמורים בהן, לא יחולו עליו הפסקאות האמורות החל מתום החודש

שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים ימים מהיום שבו היו ברשותו הנתונים

האמורים.

)ג( לא היו ברשות מי שחייב בתשלום קצבה נתונים מספיקים לחישוב סכום הקצבה

המגיעה בארבעת החודשים הראשונים שלאחר המועדים האמורים בפסקאות )1(

עד )5( לסעיף קטן )א( ובסעיף קטן )ב(, והוא שילם מקדמה על חשבון הקצבה

בסכום המתאים לנתונים שהיו ברשותו בחודש שקדם לחודש שבו שולמה

המקדמה, לא יראו את יתרת הקצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש

האחרון לתשלום המקדמה.

61ב. תשלום הפרשים

על אף האמור בסעיף 61, לגבי הפרש הנובע משינוי בסכום הקצבה לאחר שהוחל

בתשלומה, לא יראו קצבה כמולנת עד תום החודש שלאחר החודש שבו נסתיימו ששים

ימים לאחר המועד שבו נקבע השינוי האמור או שבו הוא חל, הכל לפי המועד המאוחר

יותר.

61ג. הגשת בקשה

עובד החייב לפרוש מעבודתו, על פי תנאי העסקתו, בהגיעו לגיל פלוני, או אם דרש

ממנו מעבידו לפרוש מעבודתו לפני שהגיע לגיל האמור, והוא זכאי עקב פרישתו

לקצבת פרישה מקופת גמל - חייב מעבידו להגיש בקשה כאמור בפסקה )3( לסעיף

61א)א( לפחות ששה חודשים לפני מועד הפרישה, ואם לא עשה כן יהיה העובד זכאי

לקבל ממעבידו פיצוי הלנת קצבה בעד התקופה שבה היו רואים את הקצבה כמולנת

אילולא הוראות הפסקה האמורה.

71. פיצוי הלנת שכר

)א( לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה )להלן - פיצוי הלנת שכר(:

1( בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה - החלק

העשרים מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחריו - החלק

העשירי מהשכר המולן;

2( הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה עד יום

תשלומו, בתוספת 02% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי

ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה; בעד חלק מחודש

תשולם התוספת של 02% האמורה באופן יחסי.

)ב( פיצוי הלנת שכר יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף זה, חלק משכר העבודה.

71א. התיישנות

)א( הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה

לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט9691- )להלן - בית-

דין אזורי(, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום

שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית-הדין

האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

)ב( על אף האמור בסעיף קטן ואן, אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו,

שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים

הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת ההתיישנות

שלוש השנים האמורות.

)ג( הוראות סעיף קטן )ב( לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת

ההתיישנות של שנה האמורה בסעיף קטן )א(.

81. הפחתת פיצוי

בית-דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא

שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב

חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום

שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.

81א. תחולת חוק פסיקת ריבית והצמדה

התיישנה הזכות לפיצוי הלנת שכר, לפיצוי הלנת קצבה או לפיצוי הלנת פיצויי

פיטורים, לפי סעיפים 71א ו02-)ד(, או ביטל בית דין אזורי פיצוי הלנת שכר, פיצוי

הלנת קצבה או פיצוי הלנת פיצויי פיטורים לפי סעיפים 18 ו02-)ד(, יחולו הוראות חוק

פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א1691-, על אף האמור בסעיף 6 לאותו חוק.

91. פשיטת רגל ופירוק תאגיד

)א( ניתן לגבי מעביד צו כאמור בסעיף 721נה לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[,

התשכ"ח8691-, לא יהיה המפרק כמשמעותו בסעיף 721סא)א( לחוק האמור חייב

בתשלום פיצוי הלנת שכר; אולם בהחלטתו בדבר אישור החוב רשאי הוא לקבוע

כי על השכר שהולן יתווספו הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום השכר

עד יום תשלומו; הפרשים אלה יהיו לכל דבר, פרט לעניין סעיף זה, חלק משכר

העבודה.

)ב( סעיף קטן )א( לא יחול לעניין שכר עבודה שכונס הנכסים הרשמי, נאמן בפשיטת

רגל, מנהל עזבון בפשיטת רגל ומפרק תאגיד התחייבו בו אחרי מתן הצו.

91א. חוב לקופת גמל כשכר מולן

)א( יראו כשכר מולן גם סכום שמעביד חייב לקופת גמל, בין שהסכום מגיע ממנו

במישרין ובין שהמעביד חייב לנכותו משכר העובד, ובלבד שהסכום אשר חייב

המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן את השכר

שממנו היה עליו לנכות, או שהסכום שהמעביד נתחייב לשלמו שלא בדרך ניכוי

לא שולם תוך 21 ימים מהיום שבו היו רואים כמולן את השכר שלגביו קיימת

החבות; והוא בין שהשכר הולן ובין שלא הולן.

)ב( פיצוי הלנת השכר לפי סעיף זה יהיה -

1( לגבי סכום שהמעביד חייב לנכות משכר העובד - לפי סעיף 71;

2( לגבי סכום שמעביד חייב במישרין לקופת הגמל )להלן - החוב( - הפרשי

הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה שלגביו קיימת החבות

לקופת הגמל עד יום תשלומו, בתוספת 02% על הסכום הכולל של החוב

והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבו לא שולם החוב; בעד חלק

מחודש תשולם התוספת של 02% האמורה באופן יחסי.

)ג( קופת גמל תנהל לכל עובד המבוטח בה כרטיס אישי ובו הפרטים שנקבעו

בתקנות; מעביד ימסור לקופת גמל פרטים לגבי עובדו, כפי שיקבע שר העבודה

בתקנות.

)ד( סכום שמעביד חייב לקופת גמל כאמור בסעיף קטן )א(, יראו לעניין זכויות

העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם במועדו.

)ה( עברו ששה חודשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן )א( ובטרם שולם החוב בשל

העובד קרה לו מקרה המזכה אותו או את חליפו בקבלת תשלום או שירות בעין

מקופת הגמל, רשאית היא לתבוע מהמעביד סכום השווה לסכום ששילמה לעובד

או לחליפו או שהיא עתידה לשלמו ואת השווי הכספי של השירות בעין שניתן או

שהיא עתידה לתת לעובד או לחליפו, בניכוי כל סכום שהיה משתלם בשל אותו

מקרה לעובד או לחליפו, או למעביד, או לשניהם, בין סכום חד פעמי ובין

סכומים עתידיים, אילו עזב העובד את קופת הגמל ביום שקרה המקרה המזכה

כאמור.

)ו( היוון תשלומים עתידיים או שווים הכספי של שירותים בעין עתידיים לעניין

סעיפים קטנים )ה( ו-)י( יחושב באותה דרך שבה מחשבים היוון קיצבאות וערכן

הכספי של גימלאות בעין מכוח סעיף 185 לחוק הביטוח הלאומי ]נוסח משולב[,

תשכ"ח8691-, בשינויים המחוייבים.

)ז( בית הדין האזורי לעבודה רשאי להפחית תשלום שמעביד חייב לקופת גמל

בחזקת שיפוי כאמור בסעיף קטן )ה( אם ראה נסיבות המצדיקות לעשות כן.

)ח( עברו ששה חודשים מהמועד שנקבע בסעיף קטן )א( ולא שולם חובו של המעביד

לקופת הגמל כאמור בסעיף קטן )א(, רשאית קופת הגמל להודיע על כך בכתב

לעובד, עם העתק למעביד, ומשעברו ששה חודשים נוספים מיום מסירת ההודעה

ולא שולם החוב לקופת הגמל, לא יחולו לגבי אותו חוב הוראות סעיף קטן )ד(

אם קבע בית הדין האזורי לעבודה שהפיגור בגביית החוב חל שלא עקב רשלנותה

או חל עקב נסיבות אחרות המצדיקות את קופת הגמל.

)ט( נוצרה הזכאות לתשלום או לשירות בעין מקופת גמל לעובד או לחליפו בתקופה

שבין המועד שנקבע בסעיף קטן )א( לבין תום ששת החודשים הנוספים מיום

מסירת ההודעה כאמור בסעיף קטן )ח(, לא תהא קופת הגמל זכאית להשתחרר

מחבותה על-פי סעיף קטן )ד( אף אם הפיגור חל שלא עקב רשלנות הקופה או חל

עקב נסיבות אחרות המצדיקות אותה.

)י( )1( עובד שחל עליו הסכם קיבוצי כללי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים

קיבוציים, תשי"ז7591-, המחייב מעביד לשלם בעדו סכום לקופת גמל, כאמור

בסעיף קטן )א(, והמעביד לא מסר לקופת גמל פרטים שנקבעו בתקנות לגבי

העובד ולא שילם סכום כלשהו בשל העובד, לא יחולו על העובד סעיפים קטנים

)ד( עד )ט(, ואולם מששולם חובו של המעביד בשל העובד לקופת גמל כאמור תוך

שלוש שנים מהמועד האמור בסעיף קטן )א( ולפני שאירע מקרה המזכה את

העובד או חליפו כלפי קופת הגמל כאילו שולם החוב במועד.

)2( שילמה קופת הגמל לעובד או לחליפו תשלום או העניקה לו שירות בעין

מכוח פסקה )1( תוך שנה מיום ששולם חובו של המעביד כאמור, רשאי בית הדין

האזורי לעבודה לחייב את המעביד לשפות את קופת הגמל בשל כך אם ראה

נסיבות המצדיקות לעשות כן.

)יב( שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות דרכי מסירת הודעות או פרטים לעניין סעיף זה

ודרכי הוכחת מסירתם לנמען.

91ב. ביטוח במספר קופות גמל

)א( הוראות סעיף 91א)ד( עד )יא( )להלן - הוראות( לא יחולו לגבי תשלום או שירות

בעין כאמור בהוראות מאת קופת גמל, אם העובד או חליפו זכאים לקבלם

במלואם, עקב אותו מקרה המזכה להם, מקופת גמל אחרת מכוח הסכם שבין

המעביד והעובד ולא מכוח ההוראות.

)ב( היו העובד או חליפו זכאים מכוח הסכם כאמור בסעיף קטן )א( לתשלום או

לשירות בעין שלא במלוא הערך שבו היו ניתנים להם מקופת הגמל הראשונה

עקב אותו מקרה המזכה להם, או היו זכאים לתשלום או לשירות בעין כאמור

מכוח ההוראות עקב אותו מקרה, ישאו כל קופות הגמל בתשלום במשותף או

יתנו במשותף את השירות בעין, וחלוקת הנטל הכרוך בכך תהיה, בהעדר הסכמה

ביניהן, כפי שיראה בית הדין האזורי לעבודה לצודק בנסיבות העניין.

)ג( משפנה עובד או חליפו לאחת מקופות הגמל לשם מימוש זכותו לפי ההוראות,

תשלם הקופה את התשלום או תתן את השירות בעין, ככל המגיע לו, במלואם,

ומשעשתה כן שוב לא יהיה זכאי העובד או חליפו כלפי קופת גמל אחרת לאותו

תשלום או שירות בשל אותו מקרה וקופת הגמל ששילמה או נתנה את השירות

בעין כאמור זכאית להחזר מקופת גמל אחרת כאמור בסעיף קטן )ב(.

91ג. שמירת זכויות

הוראות סעיפים 91א ו91-ב לא יגרעו מזכויותיו של עובד כלפי מעביד או קופת גמל על

פי חיקוק, הסכם או תקנון קופת הגמל, או מחובות וזכויות הדדיות של מעביד וקופת

גמל על פי הסכם או תקנון קופת הגמל.

02. פיצויי הלנת פיצויי פיטורים

)א( בסעיף זה, "המועד לתשלום פיצויי פיטורים", לגבי עובד או מי שזכאי לפיצויי

פיטורים מכוחו - המאוחר שבין המועדים האלה:

1( יום הפסקת יחסי עובד ומעביד;

2( המועד שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי הוראת הסכם קיבוצי,

הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה החלה על העובד;

3( אם נקבעה, על פי חוזה עבודה או הסכם אחר, זכות לפיצויי פיטורים

העודפת על זו הקבועה בחיקוק, בהסכם קיבוצי, בהסדר קיבוצי אחר או

בצו הרחבה - היום שנקבע לתשלום פיצויי הפיטורים על פי אותו חוזה

עבודה או הסכם, ואם לא נקבע יום כאמור והזכות כאמור נקבעה לאחר

יום הפסקת יחסי עובד ומעביד - היום שבו נקבעה הזכות;

4( אם נקבעה, על פי הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי אחר או צו הרחבה, זכות

לפיצויי פיטורים לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד ולא נקבע מועד

לתשלומם - היום שבו נקבעה הזכות;

5( אם הזכות לפיצויי פיטורים מותנית, על פי הוראה שבחיקוק, במילוי תנאי

מצד העובד לאחר יום הפסקת יחסי עובד ומעביד או במילוי תנאי במשך

תקופה מסויימת שלאחר אותו יום - יום מילוי התנאי האמור או יום תום

התקופה האמורה, לפי העניין.

)ב( יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם;

פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה כדלקמן:

1( שולמו פיצויי הפיטורים בתקופה שבין היום הששה עשר לבין היום

השלושים שלאחר המועד לתשלומם - הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד

לתשלומם עד ליום שבו שולמו;

2( שולמו פיצויי הפיטורים לאחר היום השלושים שלאחר המועד לתשלומם -

הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלומם עד ליום שבו שולמו,

בתוספת 02% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי ההצמדה

כאמור בעד כל חודש שבו לא שולמו פיצויי הפיטורים; בעד חלק מחודש

תשולם התוספת של 02% האמורה באופן יחסי.

)ב1( פיצוי הלנת פיצויי פיטורים יהיה לכל דבר, פרט לעניין סעיף קטן )ב(, חלק

מפיצויי הפיטורים.

)ב2( המעביד רשאי להפחית מפיצויי הפיטורים ומפיצוי ההלנה סכום של חוב שחייב

העובד למעביד או סכום שהמעביד חייב או זכאי לנכותו מפיצויי הפיטורים.

)ג( מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכוח סעיפים 1)א( או 5 לחוק פיצויי פיטורים,

התשכ"ג3691-, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף

קטן )א( אלא לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים

תוך ציון העילה לדרישה; נמסרה הדרישה למעביד לאחר המועד האמור - יחול

לגביו המועד לתשלום הפיצויים ביום מסירת הדרישה.

)ד( הוראות סעיפים 71א, 18 ו91- יחולו, בשינויים המחוייבים, לגבי הלנת פיצויי

פיטורים כאילו היא הלנת שכר, ואולם בית-דין אזורי יהיה מוסמך להפחית או

לבטל פיצוי הלנת פיצויי פיטורים, כאמור בסעיף 81, אף אם פיצויי הפיטורים

לא שולמו עקב אחד מאלה:

1( חילוקי דעות בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים, שיש בהם ממש לדעת

בית הדין;

2( חילוקי דעות בדבר המועד שבו נפסקו יחסי עובד ומעביד;

3( הזכאי לקבלת פיצויי הפיטורים לא מסר למעביד לפי דרישתו פרטים

הנוגעים לעובד או לזכאי כאמור והדרושים לעניין קביעת הזכות לפיצויי

הפיטורים או שיעורם.

)ה( מי שזכאי לקבל מקופת גמל את פיצויי הפיטורים או חלק מהם מכוח תשלומים

ששילם לה מעביד, לא יהיה זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים על הסכום

המגיע לו מקופת הגמל, על פי זכותו האמורה, אם המעביד הודיע לקופת הגמל

בכתב, תוך 15 ימים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים, כי הוא מסכים

לתשלומם; הוראת סעיף קטן זה אינה באה לגרוע מהוראות סעיפים 14 ו02- לחוק

פיצויי פיטורים, התשכ"ג3691-.

)ו( נפטר עובד או מי שהיה עובד, והפקיד המעביד בקופת בית-דין אזורי סכום של

פיצויי פיטורים על-מנת שבית-דין יעבירו לזכאי לו - יראו, לעניין סעיף קטן )ב(,

כאילו שולם הסכום האמור לזכאי ביום ההפקדה.

12. )בוטל(

12א. )בוטל(

22. )בוטל(

32. )בוטל( תיקון: תשכ"ט

42. פנקס השכר

מעביד חייב לנהל פנקס בדבר שכר העבודה המגיע לעובדיו, והשכר ששולם להם, וכן

חייב הוא למסור לעובדיו, בכתב, פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו; שר

העבודה יקבע בהודעה שתפורסם ברשומות את סוגי המעבידים שעליהם יחול סעיף זה

ואת הפרטים שיירשמו לפיו.

52. ניכויים משכר עבודה

)א( לא ינוכו משכר עבודה אלא סכומים אלה:

1( סכום שחובה לנכותו, או שמותר לנכותו על פי חיקוק;

2( תרומות שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו;

3( דמי חבר בארגון עובדים שהעובד חבר בו, שיש לנכותם מן השכר על פי

הסכם קיבוצי או חוזה עבודה או שהעובד הסכים בכתב כי ינוכו,

והתשלומים הרגילים לוועד העובדים במפעל;

א. תוספת לדמי החבר שמותר לנכותם על פי פיסקה )3( המיועדת

למימון פעילות מפלגתית, זולת אם הודיע העובד למעבידו בכתב

על התנגדותו לתשלום התוספת;

ב. דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק

הסכמים קיבוציים, התשי"ז7591-, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי

או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים,

או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; שר העבודה, לאחר

התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של

עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות

את מקסימום דמי הטיפול המקצועי-ארגוני שמותר לנכותם לפי

פיסקה זו;

4( סכום שהוטל כקנס משמעת בהתאם להסכם קיבוצי או על פי חיקוק;

5( תשלומים שוטפים לקופות גמל ובלבד שתשלומים כאמור לקופת גמל

שהעובד בלבד חייב לשלם לה לא ינוכו משכרו של העובד אם הוא הודיע

למעבידו בכתב על התנגדותו לתשלומם;

6( חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד, בתנאי שלא ינוכה על חשבון

חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה;

7( מקדמות על חשבון שכר עבודה, אם אין המקדמות עולות על שכר עבודה

בעד שלושה חדשים; עולות המקדמות על שכר עבודה לשלושה חדשים -

חלות על היתרה הוראות פיסקה )6(.

)ב( על אף האמור בסעיף קטן )א(, חדל עובד לעבוד אצל המעביד, רשאי המעביד

לנכות משכרו האחרון של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו, לרבות

מקדמות.

62. העברת סכומים שנוכו

סכום שנוכה בהתאם לסעיף 25 יעבירו המעביד למי שלו מיועד הסכום תוך 30 יום

מהיום שבו רואים כמולן את השכר שממנו נוכה, זולת אם נקבעה בחיקוק דרך אחרת;

העובר על הוראות סעיף זה, דינו - קנס אלף לירות.

72. )בוטל(.

82. זכות תביעה

לאלה תהיה זכות תביעה במישרין נגד המעביד:

)א( אדם אשר לו מיועד סכום שנוכה לפי סעיף 52;

)ב( קופת גמל - לגבי סכום שהמעביד חייב לה כאמור בסעיף 91א ולגבי פיצויי הלנת

שכר בשל סכום כאמור.

)ג( שירות בתי הסוהר או שירות התעסוקה - לגבי סכום שהמעביד חייב לשלם לעובד

שירות בעבודת משק לפי סימן 1'ב לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז7791-.

92. )בוטל(.

03. ערבות מעביד חדש לחוב קודמו

)א( עבר מפעל מיד ליד או חולק או מוזג, אחראי גם המעביד החדש לתשלום שכר

עבודה ולתשלומים לקופת גמל המגיעים מן המעביד הקודם, אלא שהמעביד

החדש רשאי, על-ידי הודעה שיפרסם במפעל ובעתונות בדרך הקבועה בתקנות,

לדרוש שתביעות תשלומים כאמור יוגשו לו תוך שלושה חדשים מיום ההעברה,

החלוקה או המיזוג, ואם פירסם את ההודעה אחרי יום זה Ѩ מיום הפרסום.

המעביד החדש לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו כעבור התקופה של

שלושה חדשים כאמור.

)ב( הוראות סעיף זה לא יחולו על העברת מפעל, חלוקתו או מיזוגו עקב פשיטת רגל

או עקב פירוק של חברה או אגודה שיתופית בגלל אי-יכלתה לשלם חובותיה.

13. ביצוע ותקנות

שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע

לביצועו.

23. חובת התייעצות

לא יתקין שר העבודה תקנות לפי סעיף 13 אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים

המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים

שלדעת השר הם נוגעים בדבר.

33. המדינה כמעביד

לענין חוק זה דין המדינה כמעביד כדין כל מעביד אחר.

43. שמירת זכויות

חוק זה אינו בא למעט מכל זכות הנתונה לעובד לפי חוק, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה

או נוהג.

53. ביטולים

)א( בענינים שחוק זה דן בהם לא יחול הספר השני של המג'לה.

)ב( הסעיפים 82 ו- 83 לחוק ההוצאה לפועל העותומני בטלים.

63. תחילה

תחילת חוק זה ביום י"א בניסן תשי"ח 1) באפריל 8591(.

ראש הממשלה: דוד בן גוריון

נשיא המדינה: יצחק בן צבי

שר העבודה: מרדכי נמיר